כמעט בכל טיפול ראשון שאני נותן יש רגע שבו המטופל או המטופלת מוצאים עצמם בזרועותיי ולפתע מרגישים את פגיעותם וחשיפותם.

זה נכון גם לגברים וגם לנשים אבל במאמר הזה אדבר על ואל נשים.

היא שוכבת על גבה, צפה על פני המים ומוזמנת למסור את משקלה אל מי הבריכה החמימים, להיות רפויה ולהתמסר לתנועה שאני יוזם כשהיא נחה בזרועותיי ו בום.

אני מרגיש את ה FREEZ של מנגנון ההשרדות –

fight flight freez

נכנס לפעולה.

הנשימה הופכת שטוחה, היא בולעת רוק,

הבטן מתכווצת, הכתפיים מתקשות, הירכיים ננעלות.

שיט.

אנחנו לא ממש מכירים והיא כמו כל אחד ואחת מגיעה עם מטען וחוויות חיים שלימדו אותה שאי אפשר לסמוך על כל אחד ולצערי היא צודקת.

לא משנה כמה היא יודעת עליי וכמה הראש שלה אולי מבין שהיא בסביבה בטוחה, תאי הגוף שלה מספרים אחרת.

המים שקופים ומשקפים והקיפאון הרגשי-מנטלי, מתגלה בכל מהלך תנועתי שאני מנסה להוביל.

אני מאט או עוצר ומבין שזה הרגע שבו אני צריך לתקשר באופן סומטי עם התאים ולזכות באמונם.

יש לי דרכים פיזיות – טכניות לעשות את זה,

כמו איכות מגע מסוימת ואיזורים ספציפיים בגוף

שמרגיש לי או שידוע לי שנכון לבוא איתם במגע.

אבל חשוב מכך, אני צריך להיות במקום תודעתי נקי ולעבור לראות אותה מעבר לצורתה.

לעבור מלראות את האישה שהיא,

ללראות את הילדה שהיתה,

ללראות את הזקנה שתהיה,

ללהביט בה – כנשמה בגוף אישה.

אני תמיד יודע אם זה התרחש;

– הנשימה התרחבה, העמיקה, ונהיתה קלילה.

– השרירים הרפו, המפרקים נפתחו ותנועת הגוף במים נעשתה הרמונית.

– אני כבר לא מרגיש שאני צריך "להיזהר" אלא רק לשים לב, כי הלב עבר למושב הנהג.

ובכלל, אין יותר טכניקה, רק פעולה מתאימה ואני לא "מטפל" אלא מלווה את הטיפול.

Fight flight freez

הפכו ל

FLOW

~~~~

אז למה לך בכלל ללכת למטפל גבר ולעבור דרך זה ?

טרנספורמציה מתרחשת בתאי הגוף.

והחוויה הסומאטית היא מציאות עמוקה ומכרעת יותר מהבנה מנטלית – פסיכולוגית.

האפשרות להטמיע גופנית, תחושת ביטחון מול גבר בסביבה בטוחה פותחת שער לריפוי חוויות עבר; ויכולה להוביל להִשְׁתַּנּוּת ממשית בדינמיקה עם גברים.

ובלי קשר לענייני נשים וגברים התמודדות עם אי נוחות במרחב מדיטטיבי מעודדת גישה

והעמקה אל הנוכחות המודעת – שהיא קרקע ההוויה של כל אחת ואחד מאיתנו.

אפשר להתייחס לזה כאל סוג של יוגה.